<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' כתובה פ"ז</h1>
<h2>דף נב.</h2>
המדיר אשתו נדר שחייב לגרשה וליתן כתבה ונשבית אחר שהדירה אינו חייב לפדותה, שמעת שהדירה מתחייב לגרשה.
<h2>דף נט:</h2>
המדיר אשתו שלא תעשה מלאכה כלל יוציא ויתן כתובה, שבטלה מביא לידי זמה. נדרה שלא תניק בנה כופה (להניקה) [להניקו] עד כ"ד חדש, בין זכר בין נקיבה.
<h2>דף סא:</h2>
המדיר אשתו מתשמיש המטה שאמר, הנאת תשמישך אסורה עלי, יתר משבת אחת, אפילו היה מאותן שעונתן ששה חדשים, כמו שאפרש בהלכות פריה ורביה, יוציא ויתן כתובה אם לא יפר אחר שבת אחד. אמר, תשמישי אסור עלייך, או נשבע שלא ישמש, אינו נדר, שהרי משועבד לה.
<h2>דף ע.</h2>
המדיר אשתו מלהנות (לה) [לו] עד זמן פלוני או סתם אם לא התיר נדרו או לא תם זמנו תוך שלשים יוציא ויתן כתבה. ובתוך השלשים יום תהיה עושה ואוכלת ואחד מחביריו (יתנו) [יתן] לה המותר שלא תספיק במעשה ידיה. הדירה אפילו שלא תאכל מין אחד שלא אכלה מימיה, אחר שלשים יום יוציא ויתן כתבה (אם עמד הנדר). אבל נדרה מעצמה שלא תאכל מין אחד או שתהיה נזירה וקיים לה אם ירצה תשב אצלו, ואם אמר, אי איפשי באשה נדרנית, כיון שהיה בידו להפר יוציא ויתן כתבה.
הדירה שלא תתקשט באחד מכל המינין, בעניות יתר משנה ובעשירות יתר מל' יו"כ [= יוציא ויתן כתובה]. שלא תלך לבית המרחץ, בכרכים שבת אחת, בכפרים שתי שבתות. שלא תנעול מנעל, בכפרים שלשה ימים, בכרכים מעת לעת. יתר, יוציא ויתן כתובה. שלא תשאל ולא תשאיל כלי הראוי להשאיל, כנפה וכברה רחים ותנור, יוציא ויתן כתובה, שמשיאה שם רע בשכנותיה. נדרה מעצמה כן או שלא תארוג בגדים נאים לבנים שדרכן לארוג לבנים תצא בלא כתבה.
<h2>דף עא:</h2>
הדירה שלא תלך לבית אביה, בזמן שהוא עמה בעיר ממתינין לו חדש, שנים יוציא ויתן כתובה. [ובזמן שהוא בעיר אחרת רגל אחד ממתינין לו, שנים יוציא ויתן כתובה]. שלא תלך לבית האבל והמשתה, או יתיר נדרו או יוציא ויתן כתובה אם לא שטוען (שמניח) [שמדירה] בעבור שיש פריצים באותו בית אבל ומשתה. איש שהתרה אשתו מקרובותיה, כגון אביה ואמה [ואחיה], או אשה שהתר[ת]ה בעלה מקרוביו, כאחיו ואביו ואמו שלא יכנסו לביתם, שומעין להם, דכשיצטרך הקרובים מהאיש או מהאשה ילכו האיש או האשה אצל הקרובים ולא יבאו אצלם, שאין כופין אדם להכניס אחרים ברשותו. הבעל או אשתו שאמר, לא אדור פה, שהשכנים רעים, אפילו לא הוחזקו בפריצות שומעין להם ואפילו הבית של הרוצה לדור שם.
<h2>דף עב.</h2>
הדירה שתאמר לאחרים דברי שחוק וקלות שמדבר עם אשתו על עסקי תשמיש או שתהיה מתהפכת בשעת תשמיש (או) שלא תתעבר או שתעשה שטויות ודברים שאין בהם ממש יוציא ויתן כתובה.
הדירה שלא תתקשט באחד מכל המינין, בעניות יתר משנה ובעשירות יתר מל' יו"כ [= יוציא ויתן כתובה]. שלא תלך לבית המרחץ, בכרכים שבת אחת, בכפרים שתי שבתות. שלא תנעול מנעל, בכפרים שלשה ימים, בכרכים מעת לעת. יתר, יוציא ויתן כתובה. שלא תשאל ולא תשאיל כלי הראוי להשאיל, כנפה וכברה רחים ותנור, יוציא ויתן כתובה, שמשיאה שם רע בשכנותיה. נדרה מעצמה כן או שלא תארוג בגדים נאים לבנים שדרכן לארוג לבנים תצא בלא כתבה.
<h2>דף עב:</h2>
הכונס אשתו סתם ונמצאו עליה נדרים, שלא תאכל בשר ולא תשת יין ולא תתקשט, תצא בלא כתבה, בלא עקר בלא תוספת. אבל שאר נדרים חוץ משלשה אלו לא הפסיד[ה] כלום.
<h2>דף עה.</h2>
נמצאו בה מומין שודאי היו קודם אירוסין, כאצבע יתירה, על האב להביא ראיה שידע בה הבעל או שחזקתו שידע או תצא בלא כתבה. מומין שאיפשר שנולדו אחר ארוסין ונמצאו אחר שכנסה לבית הבעל, על הבעל להביא ראיה שהיו קודם הארוסין ומקחו טעות. נמצאו ועדיין היא בבית אביה על האב להביא ראייה שאחר הארוסין נולדו. הביא בעל ראייה שקודם ארוסין נולדו או הודתה לו בכך והביא האב ראיה שידע ושתק ונתפייס חייב בכתבתה.
וכן כל אשה שנולדו מומיה אחר שנשאת, אפילו מוכת שחין, אם לא רצה לקיימה יוציא ויתן כתובה.
<h2>דף עה:</h2>
נמצאו בה מומין של נשים, כאשר פי' בהלכות (גטין) קדושין, אם היה מרחץ בעיר וקרובותיו, על דעת המיימוני [פכ"ה מהלכ' אישות ה"ג], שסומך עליהן, ועל דעת הגאונים אפילו רחוקות וגיורת שיוכלו להודיעו מומיה אפילו של סתר הרי שמע ונתרצה ולא יטעון. אין מרחץ בעיר ולא קרובות, על דעת המיימוני, (לא) טוען במומי סתר, ונכפה בעתים ידועים כמומי סתר, אבל לא במומי גלוי אם אין דרך המקום לילך בראש ופנים מכסות ולא מתנכרת, שאז טוען אפילו במומי גלוי, שאין מכירין מי היא בעבור צניעותה. ואפילו יש מרחץ וקרובות ודרכה לרחוץ לבדה עד שלא יראה שום בריה (שלא) יטעון אפילו מומי גלוי.
בא על אשתו ושהה כמה ימים וטען, מום זה לא ידעתי מעולם ועד עתה, אפילו היה בתוך קמטים או בתוך כף הרגל, אין שומעין לו, חזקה אין אדם שותה בכוס אם לא בודקו.
<h2>דף עז.</h2>
איש שנולדו בו מומין אחר שנשא, אפילו נקטעה ידו ונסמית עינו, אם רצתה לישב עמו תשב ואם לא רצתה תצא בלא כתבה. אך מומי ריח הפה וריח החוטם או חזר ללקט צואת הכלבים או לחצוב נחשת מעקרו אם לא רצתה לישב עמו יוציא ויתן כתבה. ואם מת (נפלה) ונפלה לפני אחיו ליבום שיש לו מומין אלו יכולה לומר, לאחיך הייתי יכולה לקבל ולא לך, ויחלוץ ויתן כתבה. ומוכה שחין, אפילו רצתה לישב עמו, יוציא ויתן כתובה, שהיא ממקתו. אם לא שאמרה, אשב עמו בעדים שלא יבא עלי, שאז תשב עמו.
<h2>דף קא.</h2>
נמצאת אשתו שאין לה וסת קבוע לנדתה ולא תרגיש עד שתראה, ואין לה תקנה אפילו בבדיקה, כשבדקה ומצאתה טהורה ואחר ביאה בדקה ומצאתה דם ואירע כך בבעילה ראשונה שבעלה וג' פעמים זה אחר זה תצא בלא כתבה, עיקר ותוספת ולא שום תנאי כתבה ולא יחזיר לעולם, שמא תתרפא ונמצא שלא גמר לגרשה בשעת גרושין ותנשא לאחר בטעות. ואם אירע כך אחר בעילה ראשונה יוציא ויתן כתובה ולא יקיימנה, שהרי אסורה לשמש.
<h2>דף קי:</h2>
הנושא אשה בארץ זו והוא מארץ אחרת, אפילו לא פירש, אם לא תלך עמו לארצו תצא בלא כתובה. אבל אם הוא מארץ שנשאה אינו כופה רק להוציאה ממדינה למדינה ומכפר לכפר באותה הארץ, אבל לא מכפר למדינה, שיש דברים קשים דירת המדינה מהכפר, ולא ממדינה לכפר. ולא מנוה יפה לרע ולא מרע ליפה, שצריכה להזהר שם ביותר שלא תהא כעורה. ולא ממקום רוב ישראל לרוב גוים, אבל כופה להוציאה מרוב גוים לרוב ישראל. אבל מחוצה לארץ לארץ ישראל כופה אפילו מנוה יפה ורוב ישראל לנוה רע ורוב גוים. ולא מארץ ישראל לחוצה לארץ אפילו מנוה רע ורוב גוים לנוה יפה ורוב ישראל. אמ' [האיש לעלות לארץ ישראל והיא אינה רוצה תצא בלא כתובה. אמרה] האשה לעלות לארץ ישראל ולא רוצה (האשה) יוציא ויתן כתובה.
